מתי מותר לאסוף מידע פרטי ללא הסכמת בעל המידע וללא הסמכה חוקית? סערת קולדפליי

ניווט מזורז בדף

קולדפליי והרומן

הרשת סוערת. מצלמות ההפקה בהופעת קודפליי בבוסטון לכדו זוג מחובק, והם נמלטו מייד מן המצלמות. כריס מרטין מלהקת הכריז: או שהם מנהלים רומן, או שהם זוג ביישן.

והם אכן ניהלו רומן.

אלו היו אנדי ביירון וקריסטין קאבוט, המנכ״ל ומנהלת משאבי האנוש של חברת הנתונים והבינה המלאכותית אסטרונומר.

מאז, הרשת אינה חדלה לפגוע בפרטיותם של הזוג. הסרטון והתמונות, מועברים ומתפרסמים (לרבות בבלוג צנוע זה).

תמונת אנדי ביירון וקריסטי קאבוט בהופעת קולדפליי. התמונה מרשת הטיק-טוק לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים
אנדי ביירון וקריסטי קאבוט בהופעת קולדפליי. התמונה מרשת טיק-טוק לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

תמונת הרומן ופרטיות

האם איסוף מידע זה, שאין ספק כי הוא פוגעני בפרטיותם של ביירון וקאבוט, מותר לפי חוק הגנת הפרטיות?

התשובה המפתיעה היא: כן.

חוק הגנת הפרטיות קובע רשימה של 11 מקרים הנחשבים לפגיעה בפרטיות. המקרה הרלוונטי לעניינינו הוא סעיף 2(9) הקובע:

״שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה״

״שימוש״ יוגדר בסעיף 3 לחוק, כנוסחו לאחר כניסת תיקון 13 לתוקף:

״כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי לרבות קבלתו, איסופו, איחסונו, העתקתו, עיון בו, גילויו, חשיפתו, העברתו, מסירתו או מתן גישה אליו״.

״מידע אישי״ יוגדר בסעיף 3 לחוק, כנוסחו לאחר כניסת תיקון 13 לתוקף:

״נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי. ״אדם הניתן לזיהוי״… מזהה ביומטרי״.

עילה זו (סעיף 2(9)), היא הבסיס של פרק ב׳ לחוק הפרטיות (ובמשתמע: תיקון 13). על כן, אין לאסוף מידע אישי אלא באחת משתי הדרכים הבאות:

(1) בהסכמת בעל המידע;

(2) כאשר יש הסמכה חוקית לאסוף מידע;

אין ספק, שתמונתם המזוהה של ביירון וקאבוט – מהוה מידע אישי. ואין ספק, שקבלת, איסוף, איחסון, עיון, גילוי, חשיפה והעברה – הם שימוש.

כך, על פניו, כל העברת תמונה זו נחשבת לעבירה על חוק הפרטיות.

יתירה מכך, בהתאם לסעיף 23כו(ג)(1)(א) לחוק, כנוסחו לאחר כניסת תיקון 13 לתוקף, עבירה זו עשויה לעלות ב-30,000 ש״ח קנס.

אז איך מותר להפר את פרטיותם?

את ההיתר לאסוף את התמונה של ביירון וקאבוט, הרשות כתבה, בדרך אגב ממש, בהערה לגילוי דעת על נושא ״חובת היידוע״.

סעיף 11 לחוק קובע, כי הסכמת מוסר המידע אישי תקפה, רק אם מוסר המידע ייודע על מטרת איסוף המידע והשימושים שיעשו במידע.

הרשות בהערה 2 לגילוי הדעת האמור, קובעת, כי איסוף מידע ממקורות גלויים אינה דורשת פנייה לקבלת הסכמה.

להיתר זה, יש שורשים במשפט העברי. בגבי דיני לשון הרע, קבעו חז״ל [ערכין טו, ב] כי לשון הרע שפורסמה ברבים (״אפי תלתא״) מותרת בהמשך הפצתה.

הסתייגות אחת: AI

לאחר ההיתר שהוצג, יש לציין הסתייגות:

עצם פרסום התמונות של ביירון וקאבוט מותרות, משום שנאספה ממקורות גלויים. אולם, השימושים המותרים בתמונות אלו, הן רק עצם הפרסום. אסור להעביר את התמונה למערכות בינה מלאכותית שינתחו את התמונות או הסרטונים וינפיקו ממנה תובנות.

בסעיף 6.3.5. להנחיה שפרסמה רשות הפרטיות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית הרשות מגלה את דעתה כי כריית מידע ממקורות גלויים ועיבודה בבינה מלאכותית פוגעת בפרטיות.

בתמצית, באופן קונספטואלי, הרשות רואה במידע שנוצר על ידי בינה מלאכותית, איסוף מידע.

בהתאם לקונספט האמור, המידע הגלוי והמותר באיסוף, הוא רק התמונה הגולמית שפורסמה. יצירת מידע חדש, באמצעות בינה מלאכותית, הוא מידע שלא פורסם, ויצירתו, כולמר, איסופו, דורש את הסכמתם של ביירון וקאבוט, או הסמכה חוקית.

הישארו מעודכנים בחדשות ומידע בתחום הסייבר והפרטיות

תודה רבה!

אנו מזמינים אותך תמיד ליצור קשר בשעות פעילות המשרד, במספר 03-5533799 למענה אנושי.

כמו כן, אנו מזמינים לעקוב אחרי עדכונים מרתקים בתחום המסעיר של דיני רוגלות, ביון, סייבר ופרטיות גם בפייסבוק, בוואטסהפ, בטלגרם ובלינקדין.

תודה רבה על פנייתך

אנו מזמינים אותך תמיד ליצור קשר בשעות פעילות המשרד, במספר 03-5533799 למענה אנושי.

כמו כן, אנו מזמינים לעקוב אחרי עדכונים מרתקים בתחום המסעיר של דיני רוגלות, ביון, סייבר ופרטיות ברשימת התפוצה בדוא״ל, בפייסבוק, בוואטסהפ, בטלגרם ובלינקדין.