יאיר נתניהו חוייב לשלם לניר חפץ 60,000 ש״ח
אמש (5/2/2025) השופט נועם ריף מבית המשפט השלום בנתניה הטיל על יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה המכהן, מר בנימין נתניהו, חובת תשלום פיצוי על סך של 60,000 ש״ח, ובנוסף 15,715 ש״ח הוצאות משפט ואגרת בית משפט, זאת משום שנתניהו הבן היה מעורב בחמישה פרסומים שהפרו את פרטיותו של ניר חפץ (ת״א 12612-01-20 חפץ נ׳ נתניהו).
חשוב לציין, שבסמכות השופט היה לקבוע מחיר גבוה יותר. אולם, השופט התחשב בכמה כשלים של התובע חפץ (התובע חפץ לא העלה את חוק הגנת הפרטיות, תשמ״א-1981 כמקור חוקי בהקשר של עוולת הפרת חובה חקוקה) והסכמות של הצדדים (חפץ ונתניהו) שלא להעלות עדים במשפט (כך שלא ניתן היה לדעת האם היה זדון בפרסום).
כמו כן, באופן רשלני למדי לטעמי, התובע, ניר חפץ, תבע את יאיר נתניהו רק על נזק של ״הפרת חובה חקוקה״. הוא לא תבע פיצוי בסך 50,000 ש״ח בלא הוכחת נזק, הקבוע בחוק הפרטיות בסעיף 29א. כך, השופט קבע פיצוי של 60,000 ש״ח בלבד על ראש נזק של ״הפרה חובה חקוקה״. השופט בפסק הדין, בכלל לא מצטט את סעיף 29א לחוק הפרטיות העוסק בפיצויים ללא הוכחת נזק, אלא רק את סעיף 22.
כך, באופן תיאורטי, חפץ החמיץ תביעה של 50,000 ש״ח נוספים, לבד ה-60,000 ש״ח, ס״ה: 110,000 ש״ח.
בהזדמנות זו, כדאי לחדד את ההבדל בין ״פיצוי״ על העוולה הנזיקית לפי סעיף 4 לחוק הפרטיות, לבין ״פיצוי ללא הוכחת נזק״ לפי סעיף 29א לחוק הפרטיות.
בעוד שפיצוי על עוולה נזיקית מכוח סעיף 4 – הפיצוי מושת כאשר יש כוונה לפגוע, אך השופט יכול להקל בפיצוי אם לא היתה כוונה לפגוע, כאמור בסעיף 22 (המצוטט יפה על ידי השופט ריף בפסק דינו). פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 29א – הוא פיצוי המושת כאשר אין כוונה לפגוע, שכן, כאשר יש כוונה לפגוע, אזי החוק (סעיף 29א(ב)(2) לחוק הפרטיות) – קובע כפל קנס.
מסקנות מ״הלכת נתניהו״:
מי שקורא את פסק הדין מבין, שאם הוא מתכוון להפר את הפרטיות – הוא הולך למצוא מערכת משפטית לעומתית וחמורת סבר. בתי המשפט בישראל הולכים ומפנימים את הנורמה של ״פרטיות״ כזכות מוגנת, והם מתחילים לקבוע תגי מחיר גבוהים להפרת הפרטיות.
כל זה, בלא כל קשר לכניסתו ההולכת ומתקרבת של ״תיקון 13״ לתוקף. כאשר החל מה-5 באוגסט שמירה לא נאותה של מידע אישי – עשוי לעלות במיליוני שקלים של עיצומים מנהליים שתטיל רשות הפרטיות.
כל מי שפרטיותו חוללה, מוזמן ליצור קשר עם המשרד [email protected] כדי שהמשרד יעמוד על זכותו.
